כך עקפתי את הגורם הביקורתי של עצמי

למה אני מצליח להכניס אחרים לעולם האסטרלי — ולא את עצמי

אני קרוב לשלושים שנה עובד עם תודעה. הכנסתי מאות אנשים למצב סמניאמבוליזם תוך דקות. אינסטנט אינדאקשן, positive hallucination, רגרסיות לגלגולים קודמים — כל מה שרואים בסרטים, אני עושה בשטח כבר שנים, ושולח תלמידים לחוות עולמות שהם לא דמיינו שאפשריים.

אבל כשזה הגיע לעצמי — הדלת היית נסגרת.

זאת אמת פשוטה שהמון מהפנטים מנוסים חווים:
האדם שמצליח להזיז הרים בתודעה של אחרים, לא תמיד מצליח להזיז אפילו אבן כשהוא עובד על עצמו.

היכולת קיימת — אבל היא חד־כיוונית

זו לא בעיה של טהרה, ולא של "זיכוך".
כמו שחושבים רבים.
היו מכשפים, קוסמים ובעלי שם שצללו לעולמות אסטרליים כשהיו רחוקים מטוהר, מלאים באגו ומה לא, התורה מספרת לנו על גדולי המגיקאנים בעולם כמו בלעם בן בעור הקוסם, לבן הארמי ועוד
זה עניין טכני פרקטי, לא מוסרי.

כשאני עובד עם אדם אחר, יש לי יתרון ברור:
ה־critical faculty שלו נפתח, ואני מייצר תקושרת תת הכרתי באותה שנייה.
אבל כאשר מהפנט עובד על עצמו — השומר שלו ער פי עשר. הוא מכיר אותו ואת כל השטיקים והטריקים שלו
לא תוקפים את המבצר מבפנים.

היו לי יציאות מהגוף חוויות אסטלריות — אבל ספונטניות

לא פעם ולא פעמיים יצאתי מהגוף. ראיתי את העולם האסטלי לנגד עיני לא רק בחלומות צלולים שזה רמה אחת פחות ממה שאני מדבר, אני מדבר על באמצע החיים ללא הכנה מוקדם להישלף החוצה מתוך הגוף כמו לפשוט מעיל
בלי הכנות, בלי מנטרות, בלי מאמץ.
החוויה צלולה, נקייה, בלי מפלצות צבעוניות כמו שתיאוסופים מהמאה ה־19 אהבו לתאר.
פשוט אני — מחוץ לגוף, רואה הכל ברור שומע ומתאר אחר כך לאחרים את שהיה על מנת להוכיח לעצמי שאני לא בהזייות

גם מפגשים אסטרליים עם שדים רוחות ויישויות חוויתי.
חלקם מתייחסים בכבוד. חלקם אגרסיביים וחלקם מפחדים.
הצלחה “רוחנית” לא רלוונטית כאן — ברגע שיש לך מפתח לדלת מסוימת, אתה פותח אותה.
לא משנה אם אתה צדיק או רשע.
מכניקה זה שם המשחק.

למה זה עבד על אחרים ולא עליי?

כי ההכרה העצמית הפריעה לתודעה להיתנתק.
אתה לא יכול להתנהג ולחוות את עצמך כמו זר.
השלב שבו לאחרים המוח “משתחרר” — אצל הרבה מהפנטים הופך לבקרה.

וזה לא בגלל שהם חלשים.
להפך:
המודעות העצמית תחושת האני (האגו ) פשוט חזקה מדי.

אז איך בכל זאת פרצתי את המסך?

מה שעבד לי הכי טוב עד היום:
ייחודים.
חזרות ממושכות, על צירופי אותיות או פסוקים עם ויזואליזציה של שמות קודש. מה שנקרא בלועזית "מנטרה"
כאשר התחלתי לעסוק בעבודת הייחודים, עם יישום של עקרונות ההיפנוזה העצמית זאת היית נקודת התפנית
זה עקבי, אמנם איטי אבל יציב ומספק את הסחורה — זה פשוט עובד.

יש שיקראו לזה מדיטציה קבלית יש שיקראו לזה התבודדות, זה לא ממש משנה
משורה התחתונה מדובר על מעקף של הגורם הביקורתי העצמי או במילים אחרות אמונה ללא עוררין
זה ממש השפיץ של השפיץ של שינוי תודעה ושליטה בה "אמונה אבסולוטית"

מהפנט אומן יודע כיצד להביא את תודעת האחר לצורה מאוד נעימה חלקה וטבעית להאמין בסוגסטיה שלו בצורה אבסולוטית שכזאת,
ולכן המונחה חווה הזיה צלולה ושאר תופעות היפנוטיות מרחיקות לכת הנראות לרבים כ"בולשיט בפיתה"
אבל מי שמבין איזה דבר או שתיים בתודעת האדם יודע לזהות מצבי טראנס שכאלה מקילומטרים
וזה נכס אדיר לבעליו

לי עבד הייחודים הקבליים גם כי מערכת האמונה התת הכרתית שלי מאמינה בכוח שמות יותר בצורה אבסולוטית

יתכן שיוגי הודי עובד לו כי כך המערכת של האמונה האבסולוטית שלו בנויה
וזה לא רק ממה שלימדו אותנו בגילגול הנוכחי, כל אחד מאיתנו בא עם חוויות ואמונות ודפוסי נפש עתיקות של אלפי שנים

לפעמים אנשים מחפשים כל מיני קיצורי דרך כל מיני פתרונות קסם מגוחכים

אם זכית ויש לך מדריך המבין בנבחי נפש ותודעת האדם ובקי בשיטות וטכניקות "היפנוטיות" מוכחות
כאן בהחלט תקבל קיצור דרך משמעותית

ואם אתה יותר בקטע של עבודה עצמית אז קבל את הטיפ הזה
1. טכניקה לכניסה לטראנס מוכחת. בלי זה אין על מה לדבר בכלל
2. אמונה ללא עוררין בסוגסטיה העצמית , והסוד כאן שזה לא יכול להיות משהו שאתה תכל'ס לא מאמין בו, אבל אתה משכנע את עצמך, זה לא יעבוד גם עוד מליון שנה
זה חייב להיות אמיתי

שורה תחתונה: אין כאן קסם. יש שיטה מוכחת.

אנשים אוהבים לייצר מיתולוגיה סביב "מסכים", "שערים" ו"טהרה". תיקונים ופדיונות נפש
האמת הרבה יותר פשוטה:
זה לא עניין של זכויות רוחניות ולא קשור לדמת הצדיקות.
זה עניין של תדר, גישה, ויכולת לעקוף את מגבלת ההיגיון. היינו "להאמין שדבר לא הגיוני, אפשרי בהחלט"
לזה קוראים "מעקף של הגורם הביקורתי. ולא לשום הגדרה אחרת

בהצלחה חברים

.