שער הכוונות חנוכה 01

חנוכה שער הכוונות 01

להלן ניסוח מעובד ומתוקן מתאים לדף תוכן באתר.
זה נוסח עצמאי, מסודר, בלי כל הדיאלוגים וההערות מהשיעור.

קדושת ימי החנוכה וסדר הדלקת הנרות

בין הלכה לקבלה

א. מיקום החנוכיה – בפשט

החנוכיה אינה צריכה להיות בתוך הפתח, אלא סמוך לפתח, בתוך הבית.

• זה הפתח.

• זה הדופן הסמוכה לפתח.

• החנוכיה עומדת בטפח הסמוך לפתח, מבפנים, ולא בתוך עובי המשקוף.

כך הבית יוצר מסגרת של קדושה: מזוזה מימין, חנוכיה משמאל, ואדם באמצע – "נכנס" בתוך המצווה.

ב. סדר הדלקת הנרות (על פי הבית יוסף והשולחן ערוך)

נבאר את סדר ההדלקה כאשר החנוכיה מונחת על הדופן הסמוכה לפתח, בתוך הבית.

1. בלילה הראשון

   • מניחים נר אחד בצד ימין של המדליק, שהוא גם הרחוק ביותר מן הפתח.

   • מדליקים את הנר הזה.

2. בלילה השני

   • מוסיפים נר חדש בצד שמאל, קרוב יותר לפתח.

   • מתחילים להדליק מהנר החדש (הקרוב לפתח),

   • אחר כך "פונים לימין" ומדליקים את הנר של אתמול.

3. שאר הלילות

   • בכל לילה מוסיפים נר חדש בצד הסמוך לפתח,

   • תמיד מתחילים מהנר החדש (הקרוב ביותר לפתח)

   • ואחר כך מדליקים את שאר הנרות לכיוון ימין – "הקרוב קרוב קודם".

לפי זה יוצא:
בלילה האחרון – הנר הראשון, שהיה בתחילה הימני והרחוק מן הפתח, נדלק אחרון.
היינו, תמיד אנחנו מדגישים קודם את ההוספה, את ה"מוסיף והולך", ורק אחר כך את הקבוע.

ג. קדושת ימי חנוכה ופורים – לא "עוד זכר לנס"

הפוסקים והמקובלים מלמדים שכשם שבשבתות, בימים טובים ובראשי חודשים יש תוספת קדושה על ימי החול, כך גם בחנוכה ופורים יש תוספת קדושה על ימי החול.

ההבדל ברור:

• שבתות, ימים טובים וראשי חודשים – מדאורייתא.

• חנוכה ופורים – מדרבנן.

אבל אין פירוש הדבר שחנוכה ופורים הם "רק תקנה טכנית לזכר נס".
לא כל נס שעבר על ישראל תיקנו עליו חג. היו אין־ספור ניסים לישראל, ורובם לא הפכו למועד.

מדוע דווקא חנוכה ופורים הפכו לחג?

מפני שבימים אלו יש שורש עליון קבוע.
היינו, הם אינם רק זכר לאירוע היסטורי, אלא יש בימים הללו אור רוחני קבוע החוזר בכל שנה.
לכן הגמרא אומרת על חנוכה: "לשנה אחרת קבעום" – ראו שהאורות נשארים, שיש מציאות של אור החוזר ומתעורר בכל שנה, ולכן קבעו.

במילים אחרות:
גם לפני שהיו "מתיוונים" ו"יוונים", וגם לפני אחשוורוש והמן, היה בשורש הזמן הזה פוטנציאל של חנוכה ופורים – רק שבאותם דורות הוא התגלה בפועל.

ד. מדרגתם לעומת שבת וימים טובים

אף שיש בחנוכה ופורים תוספת קדושה, מדרגתם אינה שווה למדרגת שבתות, ימים טובים וראשי חודשים.

• שבתות וימים טובים – עליה של כל העולמות, קרבנות מוסף, איסור מלאכה, קדושת היום חלה מהתורה.

• חנוכה ופורים – אין מוסף, ואין איסור מלאכה, אך יש בהם:

  • תוספת קדושה,

  • אורות מיוחדים בזמן,

  • מצוות מיוחדות (נרות חנוכה, מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, הלל, על הניסים).

הדגש:
היותם דרבנן לא מוריד ממדרגתם הרוחנית, אלא מגדיר את אופן ההתגלות שלהם.
החכמים לא "המציאו" חג; הם גילו וביטאו אור עליון שהיה קיים בשורש הזמן וקבעו לו צורה הלכתית.

ה. חנוכה ופורים בספירות – נצח והוד

על פי כתבי האר"י והרש"ש, חנוכה ופורים קשורים לספירות נצח והוד.

• יש לשון בזוהר: "חנוכה ופורים – זה בנצח וזה בהוד".

• ויש לשונות בכתבי המקובלים: פורים בנצח, חנוכה בהוד.

• ושם נוסף (ספר "שמן ששון") המעמיק כיצד שניהם נוגעים גם בנצח וגם בהוד, כל אחד באופן אחר.

התמצית המתאימה לאתר:

1. שניהם קשורים לנצח והוד – שתי הספירות התחתונות של "צד הגוף".
   היינו, אלו זמנים שבהם העבודה היא לתקן את סוף המערכת, את המקומות השבירים יותר, את הרגליים שעליהן עומד כל הבניין.

2. ההבדל העיקרי:

   • פורים – הדגשה של נצח: מלחמה גלויה ברשעה, התגברות, "ונהפוך הוא".

   • חנוכה – הדגשה של הוד: אור דק, נרות קטנים שסופגים אור עליון, עבודה של הודאה, "להודות ולהלל לשמך הגדול".

3. יש חקירות בין המקובלים:

   • האם חנוכה ופורים בשורש שניהם בהוד, ושניהם גם בנצח,

   • או שפורים עיקרו בנצח וחנוכה עיקרו בהוד,

   • ומה היחס ביניהם ב"סדר הימים" לעומת "סדר הזמנים".

לאתר מספיק לומר:

חנוכה ופורים הם ימי נצח והוד – היינו, ימים שבהם מתוקנים מקומות העומק של הנפש: הכוח להתמיד (נצח) והכוח להודות ולהאיר מתוך החושך (הוד).

ו. תפילה מול מעשה – מה מתוקן איפה?

על פי כתבי הרש"ש:

• בתפילה אנו עובדים בעיקר על סדר הימים – כל יום מתקנים ספירה (חסד, גבורה, תפארת וכו').

• במועדים – יש גם תיקון של סדר הזמנים – האור המיוחד של הזמן (פסח – חסד, שבועות – תפארת, ראש השנה – גבורה, חנוכה ופורים – נצח והוד).

בחנוכה ופורים מתרחש דבר כפול:

1. בתפילה –
   אנו מתפללים כמעט כסדר ימי החול (השינויים הם: "על הניסים", הלל, קריאת התורה וכדומה),
   אבל בפנימיות – האור של הזמן (נצח/הוד) פועל גם כשאיננו משנים את נוסח הכוונות.

2. במצוות המעשים –

   • נרות חנוכה,

   • קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים –

   אלה אינם רק "טקסים היסטוריים", אלא כלים להמשכת אור חדש.
   כל מצווה דרבנן יש לה "עץ חיים" משלה – אק והביעה פרטיים – היינו, תיקון שלם במערכת עליונה, נוסף על מה שכבר נעשה בתפילה.

ממילא:

• נרות חנוכה מעמידים ומגלים בפועל את האור של חנוכה שכבר מתעורר בזמן.

• קריאת המגילה מגלה את הערת "מרדכי הצדיק" ומקיימת את האור של פורים לאורך כל היום, גם אחרי שסיימנו את התפילה.

ז. סיכום – מה יוצא לנו בעבודה למעשה

1. בחנוכה יש זמן מוגבל של הדלקה – אבל האור הרוחני נמשך בכל היום. הנרות הם רק השער שדרכו אנחנו מתחברים לאור.

2. החנוכיה עומדת סמוך לפתח, בתוך הבית, כדי לגלות שהקדושה נכנסת אל הבית ואל האדם עצמו.

3. סדר ההדלקה בנוי כך שתמיד מתחילים מן הנר החדש, הקרוב לפתח – מוסיף והולך, והאור החדש קודם לישן.

4. חנוכה ופורים הם לא "חגים קטנים" – הם ביטוי של אורות נצח והוד, תיקון חלקים עמוקים וסופיים במבנה הנפש והעולמות.

5. ההבדל מדרבנן/דאורייתא אינו מוריד את ערך הקדושה, אלא מתאר דרך אחרת של גילוי – דרך חכמים, על פי האורות העליונים.

אם תרצה, אפשר בשלב הבא:

• להפוך את זה לסדרת מאמרים קצרה (הלכה, קבלה, עבודה נפשית לכל יום חנוכה),

• או לבנות מזה דף חנוכה מלא: שיעור כתוב, וידאו, וסיכום נקודתי לקריאה מהירה.

טוב, אנחנו בסיעת דשמיה נתחיל עניין

חנוכה.

כף קופצים

כן

קץ זת עמוד קץ ז קץ ז תחתונות זהו נגמרו

להתברר הכל בסדר

בעיה חנוכה סדר הדלקת הנרות היה נוהג

הנוסח הכתוב בבית יוסף ז"ל על הטורים גם

בספר שולחן ערוך

והוא

כי בלילה הראשון ידליק הנר שבצד ימינו

שהוא היותר רחוק מן הפתח מכל שבע הנרות

כן

ובלילה השני ידליק נר השני הסמוך לו שהוא

יותר סמוך אל הפסח יותר מן הראשון ואחר כך

יפנה אל הימין

וידליק את הנר הראשון כן על דרך זה שאר

הלילות

עד שנמצא כבלילה האחהנה מדליק הנר שבצד

שמאלו שהוא הנר היותר קרוב וסמוך אל הפתח

הוא מתחיל בו ונפנה אל הימין הקרוב קרוב

קודם ונמצא כי הנר הראשון מכולם שהוא בצד

ימין המדליק נדלק אחרון בלילה האחרונה

אמנם נבאר תחילה עניין קדושת הימים וכולי

אז קודם כל סדר ההדלקה

כמו שלימד אותנו הרב בן לולו הוא אם זה

הפתח

זה הפתח.

אז החנוקיה שלי תהיה, החנוכה שלי תהיה פה.

היא לא תהיה בתוך הפתח, כמו כ ראיתי כאלה

שיש שמים אותו בתוך הפתח.

לא צריך להיות בתוך הפתח, זה צריך להיות

מה?

>> סמוך לפתח. זה הפתח, זה הדופן. הוא סמוך

לדופן. הוא לא בתוך הפתח עצמו. תפח הסמוך

לפתח.

ציור הרב בתוך הבית

>> בתוך הבית בתוך הבית

>> בתוך הבית

אנחנו מדברים בתוך הבית

בסדר

אז הנה זה הפתח

אני בתוך הבית נמצא החנוכה כאן כאן החנוכה

בלילה הראשון מה אני מדליק

>> את זה

>> את הרחוק

>> רחוק

>> אחר כך אני מדליק את הקרוב ופונה ימינה

אחר כך את הקרוב פונה פונה מין אחר כך את

הקרוב פונה ימין עד שבלילה האחרונה אני

מדליק את זה הסמוך ממש ממש לדופן ופונה

ימין עד ההורה

כן בסדר

יופי

אמנם נבאר תחילה עניין קדושת הימים האלו

ואחר כך נבאר עניין ברכות נרך של חנוכה

ונכמו שנתבאר אומר שבשבתות וימים טובים

וראשי חודשים

יש בהם תוספת קדושה

על ימי החול

גם בחנוכה ופורים יש בהם תוספת קדושה יותר

ממי החול

למה הרב צריך להגיד לי כמו שבשבתות תורשי

חודשים

מה לא הבנתי למה צריך כאילו

>> בדורת לדרבנן

להזכיר את זה שימים טובים ראשי חודשים יש

בהם תוספת קדושה גם בחנוכה בפורים יש

תוספת קדושה אומר לך דוריית דרבנן

>> כן כן דורית את הכל

>> אמנם אין מדרגתם שווה למדרגת השבתות והים

טובים וראשי חודשים

אז כמו שאתה אומר כן זה ההבדל ביניהם שזה

דאורייתא וזה דרבנן ימים טובים ראשי

חודשים שבתות זה דאורייתא

פורים וחנוכה

רבנן אז שלא תחשוב שזה בגלל שדרבנן זה רק

תקנה שתיקנו חכמים אבל אין בזה איזשהו

מדרגה רוחנית אין באיזה עניין רוחני

לפעמים חכמים מתקנים תקנה נגיד הרב

של הקהילה סתם דוגמה אני נותן מתקן

איזשהיא תקנה מסוימת באמת לפרוץ גדר או

לעשות איזשהו עניין לא בשביל על פי שזה

משהו שהוא בעליון

אומר אל תחשוב ככה אלא מה שתיקנו חכמים על

פי האורות העליונים על פי העניינים

הרוחניים זה לא איזשהו

זכר למשהו שהיה לאיזשהו נס אתה יודע כמה

ניסים היו לעם ישראל הוא רע

>> הוא רע היו ניסים לעם ישראל

>> בלי סוף ולא תיקנו להם שום תקנות

למה? מה ההבדל? כי הניסים האלה שהיו הם לא

היו ניסים שיש להם שורש בעליון, שורש

בעולם. אין צריך משהו לשעה, היה צריך איזה

הצלה לשעה. זה הקדוש ברוך הוא הציל. אבל

חנוכה ופורים יש בהם תוספת קדושה בימים

הללו. זה הדגש. זה הדגש. הדגש הוא שמה שיש

תוספת קדושה בימים הללו גם בלי קשר לחנוכה

ופורים. אה גם לפני שהיה חנוכה ופורים

בעולם היה תוספת קדושה בימים הללו דבחינת

חנוכה ופורים מבין אברהם אבינו היה מדליק

תורות חנוכה

>> זה מדויק בגמרא

>> כן

>> בגמרא כתוב לשנה אחרת כבעון

>> למה לא השנה

>> בדיוק

>> לא שנה אחרת ראו שהאורות נשארו יש אורות

>> נכון כן קרן

>> יפה מאוד יפה מאוד נכון כן נכון לכן צריך

לשנה אחרת

לבדוק אם זה שייך

>> לכן קוראים לזה חג למה חג שהוא חג הוא

סובב הוא חוזר כל שנה באותה נקודה האורות

מתגלים

והנהם תבארו כל אחד ממקומו אבל עניין

חנוכה ופורים

הוא באופן אחר

באופן אחר ממי

>> מהיום

>> מהימים טובים שבתות

הוא באופן אחר כי תרבה ויוו

אינון

בהוד

ואף על פי שבתפילת שחרית בחולרנו דיעקב

בנצח ומלכות בהוד

וכפי זה החול הוא קדוש יותר מחנוכה ופורים

למה

>> יעקב בנצח

>> בנצח אשר תרואהו אינון בעוד איפה תרו בעוד

חנוכה הם תרבה בעוד אז מה רוצה מפורים

תגיד כפי זה הוא קדוש יותר מחנוכה מה קשור

פורים

לפהם תרו אינון בעודב

>> אה

>> אבל העניין הוא הדרך שבארנו וכו בוא נחזור

עוד פעם על המילים הללו

שאלה שחמים

>> אמנם אין מדרגתם שווה למדרגת השבתות והם

טובים וראשי חודשים

אין מדרגתם של מי

>> של חנוכה

>> של הימים הללו של חנוכה ופורים כמובן

והנה הם התברו כל אחד במקומו

אבל עניין חנוקרה בפורים הוא באופן אחר כי

תרבה

מי זה תרואיו?

יעקב ורחל

תריוו זה יעקב ורחל כי תרו אינון בהוד

תרבה הוא חוזר על יעקב ורחל או על חנוכה ו

פורים משמע מהמשך דברי הרב שזה חוזר על

יעקב ורחלך ואף על פי שבתפילת שחרית בארנו

דיעקב בנצח ומלכות באוד את הראש שחוזר על

יעקב רחל וכפי זה החול הוא קדוש יותר

מחנוכה ופורים אשר תרו אינון בעוד אז אתה

רואה שתרהוא אינון בעוד על ככך כשהרב אומר

קדוש יותר מחנוכה ופורים אשר תרואו אינון

בעוד

על מי זה תרו על חנוכה ופורים תרו בעות גם

חנוכה וגם פורים שניהם בהפורים בנצח

>> לא פורים בנצח

>> חנוכה בעוד

אז על ככך דבר על יעקב ורחל וזה תמיה

גדולה שיש על השם אסון שאנחנו מסתכל על

השם אסון השם אסון מה אומר

חנוכה בפורים תרונן בעוד כאן כתב שניהם

בעוד אכל להיות ראש ראש חודש וראש השנה

ופרי עץ חיים סוף דרוש חג השבועות דברי

והמארכו שם כתב שהם בנצח ועוד פורים בנצח

וחנוכה בעוד

זאת אומרת שאיך הוא מבין את הפשט שמי זה

תרו

>> חנוכה ופורים

>> חנוכה ופורים אחרת לא היה מקשה

>> אומר איך יכול להיות שהרב כאן כותב שחנוכה

ופורים שניהם בהוד הרי למדנו

שם ושם ושם פריץ חיים וכולי שמה שחנוכה

בהוד

ופורים בנצח אז איך פה אומר ששניהם בעוד

קשה

זה תמיהה

על השם ססון מעיקר לכאורה לקש ימי

הרב לא חוזר על חנוכה ופורים שמדבר הוא

חוזר על יעקב ורחל ונחשקתה הארץ

>> אבל את השאל למה שיכול להיות קדוש מפור

>> זה קושיה אחריי משהו אחר

כן אז אז בוא בוא נמשיך את דברי השם שסשון

הקדושים

כן דברי שם כתב שהם בנצח ועוד פורים בנצח

חנוכה בעוד יין שם אך נראה שיובון העניין

והוא במה שכתב רבנו לאיל בדרוש ראש חודש

משם הזוהר והתיקונים כי פסח הוא דרועה

ימינה

וראש השנה הוא דרועה שמאלה

שבועות באמצע איתה ופורים וחנוכה נצח והוד

ובארוש בית מועד שם כתב זה לשונו הנה

עניין זמנים אלו

של הימים טובים הללו כן

מה העניין

של הימים התנוצו

האורות העליונים

בזמנים אלו

ולפי הזמן כך מתנוצץ סוג האור אם בחסד

שזה עניין של גאולה של פסח

אם בגבורה שזה עניין של דין יום הדיד ראש

השנה אם בתפארת שזה תורה שזה שבועות

או בני

שזה נצח ועוד חנוכה ופורים יסוד מה זה

יסודש

>> טוב בשבט

כל אחד מתגלה לפי העת זה השעה אין שם

>> הם הלכות

>> ראש חודש

>> ושם בדרוש ראש חודש אות ט כתבתי דיש בחינת

סדר הימים

והם

חג וני דחגת ששת ימי השבוע

זה סדר הימים כל יום אתה מתקן ספירה אחת

יום ראשון חסד יום שני גבורה שלישית תפארת

כן זה הדרך

ויש גם סדר הזמנים

ובסדר הזמנים הם חגד וני דני

אז אתה רואה שהזמנים הוא יותר נמוך. סדר

הימים מתקן איפה? בבוק של החגד

וסדר הזמנים מתקן בבוק של הני. למה כך

יהיה הפוך? למה שבמים טובים, ימים גדולים,

ימים שיש בהם אורות נעלמים

אנחנו מתקנים איפה? למטה בניים לבדוק למט

יותר קשה למטה.

>> מה זה נישת זמבה? למה לא זה למעלה גבוה?

מעל גבוה אה הוא הרב מה הוא אומר שמעת מה

הוא אומר דווקא בזמן

>> ככל שהחולה גדול יותר צריך רופא גדול יותר

>> עניי

הם יותר נפגמו מהחגז אז זמנים כמו ימים

אין בהם כוח לתקנם

לכן צריך זמן כמו הימים טובים שזה אורות

עליונים אורות גדולים

הדור האחרון

>> פלא פלאות

>> מלתה למדה

>> אן

כן שהם סדר מבחינת סדר המועדים

עוד כתב רבנו בדרוש ה דראש השנה זה לשונו

כי כפי בחינת עליית זון באופן ההוא נכללים

העולמות אז אם זוים בזוהין אז כל העולמות

נכללים בבחינת חסד עם זרוע שמאל כל

העולמות בחינת גבורה

והיהנו כי הנה ביום טוב של ראש השנה עולים

זון יחד שניהם בגבורת דאריך

הוא שואל מה עם יום טוב שני של גלויות זה

הרב יעקב שואל

ולקינג בניו יורק

הוא שואל מה עם המיוטו שלג שאלה יפה מה

>> כן

>> מה קורה עם זה

נראה לי רשימו

לא בציון

>> איסור חג יש כמה רשימו

>> לי שזה מבחינת הרשימו בוודאי שמצד שתקנת

חכמים

זה חג לכל דבר ועניין ויש גם כן את האורות

העליונים שמתגלים אליו ואחי זה היה ברכה

לבתנה

זה יום יותר גמור

>> אתה לא יכול להגיד ברוך אתה השם אלוקינו

לברר ביאורים ורפח ועניינים וזה כאילו רק

תקנה עניינית של אתה יודע

>> פתח

אז זה יותר מחנוכה בפורים זה הכוונה לא

>> בוודאי בוודאי שמה שיש בזה את האורות ואת

הרוחניות העליונה

>> של החג

>> בוודאי של החג כן

>> כן

>> כן

עדיף להיות בחוץ

עדיף לתת ימים

>> הפוך ככל שאתה כאילו צריך יותר זמן לתקן

זה מראה מראה על חיסרון רופא יותר גדול

>> שמה בחוץ לארץ אין כוח לתקן ביום אחד

>> לכן צריך יומיים

>> כמו ראש השנה [‏צחוק]

>> שאלה טובה

>> גם התשובה טובה [‏צחוק]

כן כי כפי בחינת עלית זון באופן ההוא

נכללים העולמות ועל ינו כי הנה ביום טוב

של ראש השנה עולים זון יחד שניהם בגבורה

דאריך ושניהם נכללים שם

ואפילו כל שאר הספירות אשר באריך מגבורה

שלו ולמטה

כולם נעשים בחינת גבורה

ועל דרך זה בשאר ימים טובים כל אחד כפי

בחינתו

וביאור דברים אלו באורך נתבאר בספר נהר

שלום

דף לזרע עמוד ד זה לשונו צריך לידה הקדמה

כוללת מראש מראש השנה עד יום הכיפורים

מראש השנה עד יום הקרים בכלל הוא לתקן סדר

הביאה דספירת הגבורה

דתדעלך

בכל פרטי פרטות דספירות דאצילות מתפשטים

מראש עתיק עד סוף העשייה

וכולם מתלבשים זה בזה באופן זה כל כטרים

דכל פריטי פרטות דאצילות מתפשטים כל אורך

אצילות בריאה, יצירה ועשייה

ומלבישים ומתלבשים זה בזה.

וכן בספירת החוכמה

כיוצא, זאת אומרת שיש לך

מבנה של כל אצילות, בריאה, יצירה ועשיה עם

כל הפרצופים שבהם. מתיק ונוק אריך ונוק

אבא אמה ישראל שבא תבונה עולם בריאה

היכלות של בריאה יצירה היכלות של יצירה

עשייה היכלות של עשייה נוגע קלי הכל

עץ חיים שלם אבל כל כולו מה בחינת ספירת

חוכמה ובחינת ספירת כיתר

זה אומר הרב

זה הכוונה של הרב להגיד לך שיש בחינה שמה

מה שכל העולמות כולם מראש

העתיק עד מראש האדם קדמון עד סוף העולמות

התחתונים הכל זה הלבשה של ספירה אחת

בסדר זה זה הדגש הגדול

>> משתנה כלך כאילו

>> זה הדגש הגדול מה זה משתנה זה לא משתנה

המבנה של העולם הוא אותו מבנה כל פעם לפי

הזמן אתה מתקן כן, במקום של

ששייך. יום ראשון אתה מתקן בעולם החסד. זה

עולם שלם בפני עצמו. יום שני אתה מתקן

במקום אחר.

אתה מתקן בעץ חיים אחר. עץ חיים שלם. כל

כולו של חסד.

בוא נחזור על המילים הקדושות הללו של מרן

הרשש.

צריך שתדע הקדמה כוללת מראש השנה עד יום

הקמים בכ סדר אעספירת הגבורה סדר הביע זה

סדר אצילות בירה יצירה ועשייה זאת אומרת

שאנחנו מדברים על עץ חיים שלם מראש שער

העיגולים ויושר עד סוף שער הקליפות

דתדעלך אתה תראה את הלשון הזאת של מרן

הרשש דתדעלך זאת אומרת שיש כאן מה?

יש כאן יסוד, יש כאן ידיעה יסודית דע לך

ברוך

אתה

אדוני

אלוה נו

מלך העולם

שהכל

נהיה

בדברו

>> אמן אמן

איזה בירורים

>> הרב דביילה השם ישמור פעם סיפר לנו שהם

הלכו עם הרב ברכה הרב ציון ברכה

עליו השלום

הלכו לעשות ברכת האילנות

אומר צו מהאוטו היה שדה כולו מלא פרחים

מלא אומר חכם חב ציון יוצא החוצה כמה רפח

[‏צחוק]

כמה רפח

עכשיו אנחנו נפק הברכה שלך אתה ברוך הוא

ברוך שמו

>> למה מה יש על שם אלוהי השם אלוהינו תגיד

ברוך שמו מה קרה?

>> לא ש רצית זה ישר

>> מה אני אומר סתגן ברוך ברוך שמו מה יש

ברוך אתה השם אלוקינו ברוך הוא ברוך שמו

מה הבעיה

>> אתה לא יוצא ידי חורה שיעור של גמור אז

עכשיו נפסיד את

>> לא הבנתי כשאני אומר ברוך אתה השם אלוקינו

אתה לא יכול להגיד ברוך שמו

>> עכשיו להגיד כן

>> נו מה הבעיה

בגלל שאמרתי אלוהינו אתה לא יכול להגיד

ברוך שמו גם אלוהינו ברוך הוא ברוך שמו מה

>> צריך להגיד

השם ברוך משה

>> למה מה יש להגיד ברוך אתה הסברנו אתמול

אתה לא יכול להפריד בין הוויה לאלוהינו

>> ברוך אתה מי זה אתה אתה השם אלוהינו

>> כן אתה השם אלוהינו לא אתה השם ואלוהינו

הוא מלך העולם אתה השם אלוהינו גם

>> כן כן אתה השם אלוהינו

אתה השם אלוהינו לא אתה השם אלוהינו משהו

אחר אתה השם אלוהינו

>> פוכו

>> כן לא להפוך אין פה שום [‏צחוק]

ונאשר הוא נאשר הוא

>> חוץ בזה גם אתה יכול להגיד על שם על שם על

שם אלוהים גם ברוך ברוך שמו מה הבעיה

לפעמים אתה רואה בן אדם מה את זה משה

שיהיה בריאה משה איזה מותק תאמין לי בחור

טוב השם ישמור אותו משה אתה יכול להגיד

הכל בסדר לברך אותו שם משה תברך גם מה יש

ברור ברוך שמו

>> מי משה דיין

>> משה דיין

כן

כן

אז מה אנחנו מתקנים סדר של סדר שלם של

עולם שלם אצילות בר צירה עשייה דספירת

הגבורה

דתלך

דכל פריטי פרטות דספירות דאצילות מתפשטין

מראש עתיק עד סוף בעשיה שמעת אתה שומע

אתה מבין מה שכתוב כאן

אתה מה מה הדגש הגדול מה מה מה עיקר

העניין שהרב רוצה להדגיש כאן בתעלך

תדע לך דבר ידיעה חשובה שורשית ויסודית הד

לך מה

דכל פרטי פרטות

דכל פרטי פרטות דספירות דאצילות. זאת

אומרת הספירה הכי פרטית באצילות

זה לא איזה נקודה באיזשהו מקום אלא מה זה?

זה בחינה שמתפשטת מראש התיק ועד סוף

העשייה.

זאת אומרת שהפרטות היא פרטות של אורך של

עובי,

אורך שלם.

וכולם,

כל הספירות הללו, הם לא מנותקות אחת

מהשנייה. מתלבשים זה בזה, באופן זה. כי כל

כטרים דכל פרטי פרטות דאצילות מתפשטים כל

אורך אצילות בריאה יצירה ועשייה

ומתלבשים

זה בזה

וכן ספירת החוכמה

כל בחינות ספירות החוכמה מתפשטים כל אורך

האצילות

כיוצא בזה באופן די ספירות

מתפשטים

לעשרה פעמים הביע כשאני אומר י ספירות זאת

אומרת אומר לך מרן הרש

אתה יודע מה זה ספירה ספירה פרטית מה זה

ספירה פרטית

ספירה פרטית פירושו של דבר שזה כללות אק

והביעה

ספירה פרטית שכוללת אק והביע

באורך שלם. זאת אומרת ספירה פרטית זה עץ

חיים שלם.

10ה ספירות מתפשטים לעשרה פעמים הביעי

דכתר

ועליו מלביש הביעד חוכמה

ועליו הביעדבר בריאה דבינה סליחה ועליו

הביע דחסד ועליו הביע דגבורה וכך יוצא בכל

הער והנה באלו הימים דראש השנה עד יום

הכיפורים

עשה סקנו באביע דגבורה

וכולי וכולי אין שם

>> תשאיר תשאיר

>> איך כל סדר התפילות דראש השנה הם על דרך

החול ממש

הגי

>> ברוך אתה השם קונה הכל

מגן אברהם באהבה

והם בסדר הזה מראש עד סוף העשייה

חוץ שיש לך את הפרטים כן ששמה יש לך יש לך

נסירה ויש לך שופר והם אק והביע דגבורה

ובוודאי דעל דרך זה ממש

ובכל המועדים

בסדר

אם כן בחנוכה ופורים ובנצח ועוד

באק והביע דהוד

ועק והביע דנ נצח.

אתה שומע מה מחדש הרב

שמן ששון? שניהם בשניהם

>> רבי רבנו ששון

פרסיאדו

>> בחר

>> בחר

>> בכור

>> בכור

אומר תדע לך שבחנוכה ופורים

הם ביחד

>> חידוש מוחלט

>> זה אתה יודע מה זה אפילו לא חידוש למה כי

הרי נצח ועוד מה הם מה הם

ח גופה

פלגה דגופה

אם תרי פלגה דגופה

>> זאת אומרת שזה בעצם מה זה בעצם חתיכה אחד

רק שעכשיו הוא נחלק לשתיים

ואם אתה תסתכל בשמות

של הכלים של הנצח ועוד

>> אז אתה תראה שזה שם אחד להם שהוא מחולק

לחצי א' או

>> זה צבעות

>> וא י

>> שהא' מתחלקת לחצי חצי לנצח חצי לעוד

אז לכן אתה מבין שמה ששייך תפל אומר את מה

שהוא אומר באמת נצח ועוד הם נתקנים יחדיו

גם בחנוכה זה נצח ועוד גם בפורים זה נצח

ועוד רגע אז מה מה העניין שכתב הרב פורים

בנצח חנוכה בעוד בוא נראה כן.

אם כן, בחנוכה ופורים ובנצח ועוד בעק ואבי

הדעות של הנצח ועוד שלו הפרטי,

ועק ואביא דנצח

בסדר עליתם של יעקב ורחל הוא בהודות שלהם.

זאת אומרת שמה

>> שתיים. זאת אומרת שמה שבחנוכה

נכון שמה שבפרטות

יעקב ורחל עולים בהוד אבל זה בעוד של הנצח

גם כן לא רק באוד של האוד זה באות של האק

והביע דנצח ובאוק של העק והביע דעוד ומה

יהיה בפורים זה יהיה בנצח של אקביע דנצח

ואקבי הדאוד

זה חידוש יפה זה

וסדר העלייתם של יעקב ורחלו בהודות שלהם

של כל אחד באופן זה בחנוכה שניהם בעוד

רוצה לומר יעקב ורחל דביעדות רבי אינון

בעוד שבו של אקביעד

וגם כן יעקב ורחל דביע דנצח

תרבנו באות שבוכל אחד

>> שבנצח

>> כל אחד יש כבר אחר לכל הח

>> בדיוק

ובפורים הוא על דרך זה ממש יעקב ורחל

דביעדות רבה ינ בה נצח שבאוד הכוונה נצח

של האקוה בידוד

וכן דרך זה הכובר בידנצח תבוה בנצח שבעקבה

בידי נצח

ובזה צדקו כל המאמרים

בחנוכה ופורים

הם בנצר ועוד

ושניהם הם ועוד

>> גם

>> ולקסיה

ודקדק

>> ומצא קושתה

>> ודוק

הוא פשוט ואין בהקדמת הסידור לפורים להרב

שר שלום זכרונו לחיי העולם הבא וין מה

שכתבנו לעיל בדרוש ראש חודש יש אות כ

דשניהם בנצח ובראש חודש איין שם

חודש חנוכה

>> א עיין שם אך נשאר לנו להבין

דנקת בזוהר דחנוכה ופורים זה בנצח וזה

בהוד

ומשמע כאילו מהזוהר שמי זה בעוד

פורים

>> הוא אומר זה בנצח

>> הוא אומר לך חנוכה ופורים זה בנצח וזה

בעוד מקדים חנוכה שהוא בעוד לנצח שהוא

פורים

ואין סדר הבניין של הספירות כך דתחילה הוא

נצח ואחר כך עוד

וכן הדרך זה קשה בשבועות שהוא בתפארת בין

פסח לראש השנה בהמשך החודשים איך יצויר?

זאת אומרת זה לא בא לפי הסדר

של חגי השנה. הם לא לפי סדר

של

>> של הספירות. לפי הסדר הסיבתי. סיבה ומסוב.

כן.

גם זה צריך להבין אה צריך להתיישב בזה.

באמת זה לא כזה קשה. אין מוקדם ומאוחר

בתורה.

לא כזה קשה. אני

>> אפשר לחיות עם זה

>> חשבתי אולי אפשר שבגלל שזה בעצם לפי האמת

הנ של חנוכה קדם לנ של פורים תהליך השנים

>> אז לכן אולי שמה הבחינה התחינה בנצח אחר

כך זהב

>> בגלל שזה קדם בזוני

>> אני שומע

אני שומ אתה מכיר את המשגיחים האלה אני

שומע אני שומע

גם

צריך להבין ואלו הרבה זמנים דחנוכה ופורים

הוא אומר פורים קדם לחנוכה כמה מאות שנים

אומר הרב שי

>> נו זה כן לכן לכן זה בנצח

>> אתה מתרץ את הזוהר כאילו

>> לא אומר בגלל שפורים קדם

>> כן

>> אז לכן לכן אה הוא אומר בסדר מה מה הייתה

לנו השאלה כאן

>> למה בזוהר כתוב זה בנצח וזה בעוד

>> למה זוהר כתוב הזוהר אומר שחנוכה זה כאילו

בנצח איך בחנוכה בנצח חנוכה צריך להיות

בעוד מה אתה מתרץ

>> כיוון שבסדר הספירות הרי מה מה קדם

>> נצח קודם

קודם נצח עדן כאן אחר כך עוד

>> זה כאן מה אנחנו אנחנו אומרים שפורים זה

בנצח

>> נכון

>> נכון

>> אז אז זאת השאלה

>> אז אז איך כתוב כאן שחנוכה היה בנצח

>> זה השאלה של השםסון התשובה בגדל שחנו

פורים היה לפני חנוכה פורים היה לפני

חנוכה

>> נכון

>> אז לכן

>> מסביר את סדר השנים סדר השני לפני כן

>> בגלל שפורים היה לפני חנוכה

>> ופורים מה זה פורים

פורים זה נצח

>> זה לא כמו הזוהר

לא

>> אתה לא מתרץ את הזוהר, אתה אומר אתה אומר

תירוץ אחר אתה אומר כך אתה אומר זה שלא

מחייב

שתיקון

החגים

יהיה לפי סדר כרונולוגי של הספירות אפשר

להסביר את זה על פי הניסים על פי סדר

הניסים מה קדם למהכן זה

>> אז אני אוכל ולהגיד תשמע זה לא שייך לסדר

כרונולוגי של זמן אלא זה שייך לסדר של מה

קדם למה במציאות.

>> כן,

>> על זה אמרתי אני שומע

>> אבל זה לא מתרץ עניין של סתירה לכאורה שיש

בין הזוהר לבין

>> כתבי הארי

>> בסוף מה

>> אז יעקב ורחל בחנוכה

בסוף כך יעקב ורחל בחנוכה שתיהם נמצאים

בנצח של הנצח ועוד ובפורים

>> אה סליחה הבהות של הנצח ועוד בפורים הם

נמצאים בנצח של הנצח ועוד איזה

>> טוש

>> זה השמש

>> שמשכן

כן

>> שמן סון

>> הרב גמליאל רבינוביץ כן כולם מסבירים ככה

זה כמו השמן סון תקח ושמן סון בתור השני

גם צריך להבין

>> באלו הבית זמנים דחנוכה ופורים

דאין אנו רואים שום שינוי

>> נו מה יהיה קוראד

תהיה רגוע

ואלו הבית זמנים דחנוכה ופורים איי איי

איי אם היית שבת אצל הרב מרדכי תהיה השם

של רפואה שלמה מה היה עושה לך

היית ניע כולך אדום

>> צעקה גדולה

>> כל רגע לא נותן לך כאלה צביטות ככה מי

שיושב לידו

חר לך על הזמן זה אצל הרב מרדכי תיהיה אצל

הרב דבילה

עצים

>> מקל היה יושב עם מקל על הכתף ככה

ונראה מי יעשה בלאגן

רבי מא

>> אומר לך מה כן

>> אה היה אומר לעם משמואל עמי תביא את הרצון

ותכניס את כולם

הרצון זה הצינור אותיות רצון זה מעורר את

הרצונות דקדושה אצל הבחורים

עכשיו גם אם מישהו מפריע שמה ואתה יושב פה

למה הוא מפריע שמה

מה אתהשם

איי איי איי התקנלות

>> כן כן

שבאנו ללמוד אצל הרב אצל הרב אצל הרב

דוילה בהתחלה השיעור הראשון אז הוא עושה

הקדמה

פה מי שנעלב

אין לו מה לעשות פה פה אנחנו צועקים פה

אנחנו מרביצים פה [‏צחוק]

אתה קח את זה בחשבון זה לא אישי אתה אם

אתה נעלם לא מקום לך פה

אז אתה מגיע שכחפץ וכסדה על השם.

כן.

אז מה מה אנחנו אומרים שמה? אז צריך להבין

צריך להבין

דמה שאנחנו לא רואים שום שינוי בסדר

התפילות בחנוכה ופורים.

איך הם שניהם באוד ובנצח? דכל סדר

תפילתנו. אשר סידר לנו הרב שר שלום זכרונו

לחיי העולם הבא. בימי החול הוא גם בחנוכה

ופורים

אין בו שום שינוי

אותם כוונות אותו דבר לא אין שינוי

ובדרושי העמידה דרוש בית לעיל במילת מלך

חוזר וכור שם כתב יעקב ורחל

היא הוא בנצח

>> והיא בהוד

ואם הוא כמו בחול

שמה קורה בחול

>> הוא בנצח

>> הוא בנצח והיא בהוד איך יצד כיות רואי הוא

בהוד ובנצח

אם אתה אומר שמה

שהתפילות אין בהם שוני

כמו ביום חול כך אתה גם כן מכוון בדיוק

אותו דבר בימי החנוכה ופורים

אבל מלך עוזר משיע מה למדנו

שהוא יעקב בנצח והיא רחי נמצאת על העוד אז

אם זה אותם כוונות אז איך אתה אומר

שבחנוכה שניהם בעוד או שניהם בנצח איך זה

ייתכן הרי אתה רואה בעלך חוזר משהו מגן ש

זה עומד על הנצח זאת עומדת על העוד

והיין בקונטרסי פתח עיניים בכוונת פורים

דיבור המתחיל מה שכתבנו וכו ושם כתבתי

באורך

דעיקר כוונתנו בחנוכה ופורים

ובבחינת סדר הימים

נכון שמה שאנחנו מתקנים איפה בזמני ואמרנו

שסדר הזמנים התיקון שלו זה וקד

>> ני

>> ני

בסדר הם זה וקד חג אומר לך תדע לך שבאמת

עיקר הכוונה שלנו בסידור הרשש זה דווקא

בסדר ה

>> ימים

>> וממילא נתקן סדר הזמנים גם כן

עוד יודעים חג זה בימי החול

>> אה

>> זה בימי

>> מה מכל

>> לא זה בחנוכה הוא פור

>> כי לאכול אין זה

>> מה למה תקרא מה כתוב הרב לאכול

>> הרב יקרא מה שכתוב

>> הרב שמע מה אמר

>> הרבקרא מה שכתוב

>> אם היה נתקן סדר הימים לא סדר הזמנים

>> כבודו יקרא מה שכתוב מה שכתוב יקרא שזה

כתוב זה לא בחוק

נלך לקורונות.

אז עוד פעם שם כתבתי באורך הרב יעקב דעיקר

כוונתנו בחנוכה ופורים ובסדר הימים

>> וממילא נתקן סדר הזמנים

וזה מה שכתוב אשתו זעם ובבוי

>> יוא

נכון אז זה כאילו הפוך

כאילו הפוך אני נמצא נמצא בחג לא

>> הרב עושה מקם עג'ם אני נמצא בחג איך יכול

להיות אתה אומר לכוון בסדר הימים והזמנים

ממילא אז מה זה שונה גם ביום חול רגיל

הזמנים נתקן ממילא

>> נכון

>> אז מה השתנה מה היא רבותה דחנוכה ופורים

על ימי חול

>> יש בכוחם לתקן

>> וכל אחד נתקן כפי בחינתו

יעקב ורח דחינת סדר הימים הוא כמו בכל יום

זה בנצח וזו בהוד ויעקב ורחל דבחינת

הזמנים שאתה לא מכוון בזה בעדיה זה נתקן

ממילה שמה

שניהם בהוד אם זה חנוכה ושניהם בנצח אם זה

פורים

יו שם ברוחב שתצטרך אליו

זה לגבי חנוכה ופורים. אבל

צריך לומר שבכל המועדים, הכוונה שאר

המועדים, עיקר כוונות

זה הפוך. זה בסדר הזמנים

והימים נתקן ממילא. אם בפסח, אם בשבועות

וראש השנה בסדר הימים נעשה ממילא כנזכר.

רבנו לאילד דוש יום טוב בית מועד

ה למה זה דומה

למעיין הנוטף טיפין טיפין

והרובות השמיים נפתחו לרוב ולא ניכר מה לא

ניכר הטיפין טיפין דמעיין שרגה

בתהיה

>> מים מעניה

ובוודאי גם בחנוכה ופורים כן כן

אז הוא סותר את עצמו עכשיו כאילו נכון

כנזכר שם ואיך אנחנו מכוונים הסדר תפילת

חול בסדר הנזכר בחנוכה תפל

ונעשה ממילא

נו זו התמיה שלנו אך לעניו דעתי אפשר

להיות שרבנו לא ביאר לנו כיצד וסדר הכוונה

בפני עצמה בחנוכה ופורים

כמו שביאר בשאר המועדים בפסח, עומר, ראש

השנה, שמיני יצרת, כאן נזכר כל אחד

במקומו.

ולכן זאת הסיבה ולזה כל כוונתנו בסתם לא

גילה.

>> כי הוא לא גילה.

>> וזה קודם כל אפשרות אחת.

>> ממילא נתקן הזמנים, לכן זאת אומרת, זאת

אומרת שלא, לא ממילא נתקן הזמנים. באמת

הזמנים נתקן

מכוחנו. כשאני אומר ממילא פירושו של דבר

שזה לא מכוח, זה לא ממה שאתה עוזק המילה.

אז אז אז זה לא כך. אז הוא רוצה לומר אפשר

לומר את הארץ כך שבאמת מה זה כן תקן

מכוחנו בוודאי.

אלא

כיוון שהרב לא גילה לנו סדר הכוונות שאתה

אומר ברוך אתה שמה אתה מכוון לא כמו בכול

יש איזה כוונות אחרות של חנוכה משהו אז

הרב לא גילה מה לכן אתה מכוון מה שיש לך

שזה

>> הרגיל ומה שזה נתקן ממילה הכוונה בלי

שתצטרך לכוון בזה

>> גם אפשר אפשר לתרץ שרבות ששמיים נפתחו

בחנוכה זה זה בזמן מסוים של של החצי שנה

חצי שעה עד שתכלי רגל מהשוק אבל פסח פורים

זה כל היום כל הזמן אם זה עיירה גדולה

>> ופהורים מה

>> רק במגלה בסדר ממשיכים את זה אבל בזמן

בזמן בזמן המגילה יש כוונה ש שאפשר להמשיך

טהור

>> מה זה אפשר להמשיך זה נמשך כל היום מה זה

אפשר כאילו אפשר אתה רוצה תמשיך אתה לא

רוצה אל תמשיך מה זה אפשר כיוון רק אם הוא

עשה פעולה אם לא כיוון אם לא כיוון

>> אז ממשיך הערה כל היום

>> כן מה חשבת

בוודאי מי שלא מכוון לא נמשך לו הערה של

יסודי הבא

וודאי שכן

>> לא לא רק בזמן בזמן הקריאה והמצות

>> לא לא רק

כל היום כולו כל היום כולו כל הפושט יד

נותנים לו כל היום כולו זה פורים הערת

פורים נמצאת כל היום

לא רק מתי שאתה מקיים את המצווה

מה שאין כן בחנוכה שאתה לא יכול כל היום

להדליק בברכה אבל בפורים כל היום אתה יכול

לקיים את המצווה כל היום כשר למגילה כל

היום קשר למתנות לאביונים כל היום כשר

למשלוח מנות כל היום קשר למשתה

אבל בחנוכה לא כך בחנוכה יש לך רק את הזמן

ששמה הוא קשר להדלקה אתה לא יכול לקיים את

מצו של חנוכה כל היום

החנוכה זה האור רק בזמן הזה

>> אז יש הבדל

אבל מה בכל זאת יש לך בתפילה יעלה ויבוא

יש לך הלל

התורה

>> הלל גמור

>> כן

>> על הניסים לא אה כן בכל זאת יש יש

מה שנקרא

יש הקר לחג

גם במשך חיו. הדבר היחיד שהוא שונה זה

עניין של מלאכה.

שבחנוכה ובורם אין לך איסור של מלאכה כמו

שיש לך ביום טוב שבת,

גם אין לך מוסף

שבת וימים טובים יש לך מוסף. ראש חודש יש

לך מוסף.

סדת מלכים של רבי מאיר זה פעם בשנה זה לא

בעולם

>> ולזה כל כוונתנו בסתם ועוד דאפילו בתפילות

דכל ימי החול

לא פורש בדברי רבנו אופן היות יעקב ורחל

זה בנצח וזה בהוד

זה איזשהיא ידיעה

שאתה יודע אותה, אבל זה לא משהו שבא לידי

ביטוי בכוונות עצמם.

ואפילו שכתוב לאיל כתב לי קצת בדרוש עמידה

במלך עוזה מילת מלך עוזר וכו עדיין צריך

>> תירוץ

>> צריך ביאור תירוץ

ואין שם מה שכתבתי

ומכיוון דכוונתנו בסתם

גולל אדוני דרכך

והוא יעשה

ואפשרת תפילתנו עיקר לבחינת הזמנים

הפוך מה שאמר קודם

זה האמת תורת חכם תורת חכם אומר שעיקר

העניין זה לזמנים

בוא נראה

באות ב למטה דרוש א' זה חנוכה אות ב למטה

בשמש אסון השלם

לפני כן בוא נראה את שערי רחמים

שאלה שלך

שאלה

כן הרב שי מה הוא אומר הוא שאל את הרב

שראי דבליצקי הוא היה משמש אותו הרבה הרבה

שנים כן הרב שי אז שאלתי פעם את הרב שראיה

אם כל עניין הנסירה נתקן בזוכרנו מדוע לא

תקנו שיחזור אם שכח זוכרנו

אמר לי שנתקן ממילא גם אם לא אמר

נכון

באיזה ספר הרב קורא אנחנו קוראים בשאר

הכוונות של הרב פנחס מוקדסי

צדיק

צדיק אמיתי זה פעם אחת התארח אצליכן

>> אין בצפת שהייתי גר בצפת בא אצלי שבת

לא יצא מירושלים אף פעם בחיים שלו רק בא

אצלי

וכינו עליו השלום קודש קודשים

חידוש כזה של

>> כן אז א אז נתקענו לכן מה לכן כן לא

חוזרים

טוב אה שערי רחמים

מה הוא מה השאלה כאן זה לשונו כתב בשאר

הכוונות זה לשונו אבל עניין חנוכה ופורים

הוא באופן חי קירתי הוא אינון בעוד

עד כאן וקשה דבדרושי ראש חודש לעיל כתב זה

של פסח ודרוע ימינה ושנה דרוע שמאלה סוכות

ציתה פורים וחנוכה נצר ועוד עד כאן הוא

הפך הנזכר

שחנופורים תרוב בעון השם יאיר עינינו אמן

הן שסון שאר הכוונות תשובה הן שםסון שאר

הכוונות שעמד על זה ותרץ לחנוכה ופורים הם

בנצח ועוד דעק והביעד

בינצח

וסידר סדר עליתם של יעקב ורחל הוא בהודות

של כל אחד באופן זה חנוכה שניהם בעוד רוצה

לומר יעקב ורחל דביע דעות תרבה יונן בעוד

שבו דרך זה גם כן יעקב ילביע דרבה יונ

בנצר שבו פורים על דרך זה יעקב דביע דהות

תרבה נצח עצמו זה יעקב דביע דנצח תרנן

בנצח שבנצח בזה צדקו כולם מאמרים בחנוכה

פורים צרך ועוד שניהם בהוד כאן לשונו זה

ראינו עוד הביא שם תירוץ שכתב בספרו פתח

עיניים עיקר הכוונה בחנוכה בפורים בחבחינת

סדר הימים וממילא נתקן סדר הזמנים גם כן

וכל אחד נתקן כפי בחינתו ובחינת סדר הימים

הוא כמו בכל יום זה בנצח וזה באור וכלך

מרד הזמנים שניהם באודו בנצח עד כאן טוב

אז הוא סיכם לו בעצם את הזה רק מה באמת יש

פה שאלה יש פה שאלה התירוץ הזה יש פה שאלה

אפשר לקבל משהו מנגב טישו טישו

>> באמת יש כאן שאלה איך ייתכן לומר

שביום טוב אף על פי שזה דרבנן סוף סוף יום

טוב חנוכה פורים אתה יכול לומר

שהעיקר הכוונה הוא בימים

והזמנים נתקע ממילא כאילו זה דבר שהוא לא

קשה קשה לעקל את זה תורת חכם אומר הפוך

>> התורת חכם אומר הפוך נכון תורת חכם אומר

שעיקר הכוונה תהיה בזמנים

>> זמנים זה זמן אתה מכן חג שמח אתה אומר

לאנשים חג שמח נכון

>> הוא בא להתקן עכשיו הזמן

>> כן הוא הזמן לכן מה לא תכוון בו פתחו לבוא

>> נו הוא השמיים יפתח הוא אז איך אתה מכוון

בטיפין טיפין ועוזב את השמיים פתחו לא

הגיוני נכון

>> אבל אבל אנחנו אמרנו לפניכם שבעצם כיוון

שהרב לא גילה לנו את הכל אז אנחנו עושים

את

>> הרב לא גילה כי אין שינוי

>> למה הוא לא גיל

>> איפה שצריך לגלות הוא גילה הנה אתה רואה

שבסדר החנוכה עצמו הוא גילה לך סדר ההדלקה

איך מדליקים כן הרב גילה איפה ששייך לגלות

איפה שלא שייך אין מה לגלות זה אותו דבר

אותה

>> אז לא יש

כן

כן

רב הולך

>> בסדר כוונת האכילת הסופניה [‏צחוק]

איי איי איי

>> כן דרוש א' זה חנוקאות בן

>> אתה יודע מה הסדר של הכוונות של הסופגניה

>> לא אני לא יודע

>> למה היא עגולה של העיגולים

>> העיגולים והריבה שבפנים

זה

לא

>> אהבה לא ישר

>> זה התיקון

>> פה פה אתה פה אתה נכנס לתמונה [‏צחוק]

כן מה שכתוב וצריך וצריך להבין באיזה פרט

הוא זה ובאיזה פרט הוא שנמשכים המוכים

מחדש

כי אלו המצוות גמורות דרבנן שביעקב ורחל

שעל ידי ברכותיהם נבררים ועולים בירורי

בירורים ונמשכים מוכים חדשים ליעקב ורחל.

עד כאן.

זאת אומרת באיזה פרט הוא זה ובאיזה פרט

הוא ששמשיכים מורכים מחדש. צריך לות את כל

הזה מעניין למה הוא מביא רק חצי של דיבור.

כי אם אני אומר שאני מתקן בתפילה את הזון

דזמנים,

אז מה אני עושה? מה אני עושה בברכות?

מה אני עושה בתיקון של

א מגילה? מה אני עושה בתיקון של א הדלקת

הנרות? חנוכה, יש שמה ברכה, יש שמה בירור,

יש שמה זון, יש שמה זיווג, יש שמה תיקון

שלם. אם תיקנתי את זה בתפילה, מה זה פה?

מה קורה פה?

באיזה פרט הוא זה? ובאיזה פרט שנמשכים

המוכין מחדש? כי אלה המצוות דרבנן גמורות.

יעקב ורחל שעל ידי ברכותיהם נבררים ועולים

בירורים ונמשכים מורכים חדשים.

אז אתה רואה שיש לך פה סדר תיקון שלם. אז

מה מה אתה מתקן בתפילה ומה אתה מתקן

במצווה?

עד כאן.

לזה לאניהו דעתי נראה לפי מה שלמדתי

מתורתו

ומתורתו של הרב זכרונו לחיי העולם הבא

והוא שהנה כתב רבנו

זה תורת חכם כן אנחנו עכשיו קוראים את זה

תורת חכם

לפני כן היה לנו א' לא

מה זה חסר חסר לנו אות בשמשנה חסר אות

חסר חסר השמיטו אותמיטו

אות א' אינה ישאר מתחיל מב

טוב

זה נראה להותי לפי מה שלמדתי מתורתו מי זה

תורתו מתורתו ומתורתו של הרב מי זה תורתו

תורתו של הרב הרב שרבי

>> אז מה זה למה פעמיים מתורתו ומתורתו מה זה

פעמיים

אלא מתורתו אחד זה ממתורתו של מי של רבי

של רבי שלום שרעבי עליו השלום הרשש התורתו

השני זה רבי חיים ויטל עליו השלום בסדר

מי מדבר? רבי חיים דילרוזה מדבר. אז הוא

אומר, לפי מה שלמדתי מתורתו של מורי, מי

זה מורו הישיר? הרשש. ומתורתו של הרב

זכרונו לחיי העולם הבא, זה רבי חיים ויטל.

והוא שהנה כתב רבנו בשאר כוונות דרושי יום

טוב

ובפריץ חיים דרוש מקרא קודש. זה לשונו

עניין המועדים וחולו של מועד וחנוכה

ופורים וראשי חודשים הנה עניין זמנים אלו

הוא התנוצות העליונים בזמנים אלו

ולפי הזמן ככה התנוצות אם בפסח בחסד וכולי

אין שם ברוחב ובדרושי ראש חודש חנוכה

ופורים נצח ועוד איין שם שם אם כן יום

פורים כוונת המשכת המוחין בתפילה הוא לבית

בחינות

אחת בחינה אחת המוחין באותו היום שבוע

מששת ימי החול אם בחסד ביום ראשון אם ביום

שני זה גבורה וכולי כנודע משאר הכוונות

והין באורך נהר שלום ובהקדמת הקורבנות זה

כוונה אחת ידועה ומפורסמת שאנחנו מתקנים

בסדר

ימים

זה אחד עוד כוונה שנית המשכת המוכין

דבחינת הזמנים השייך ליום פורים בספירת

ההוד הכולל בו אקביע על דרך שאר המועדים

כנל ושם באותה בחינה מה שנבנה ונתקן ונמשך

הערת המורכין דבא ואמבנוקבה

יעקב ורחל

בעמידה

בתיבת באהבה ויצא הערת מרדכי מיסוד דווקא

נסגר בשער הכוונות דרושי פורים

ולהיות שלאחר אמירת מילת באבה חוזרים זון

פנים בפנים

ואז מסתלקת הערת מרדכי שסודב מנוגבה ונכנס

בזהיר לזה רצה השם יתברך ברחמה בכל שנה

בימי פורים אפילו אם יוזון פנים ופנים

תתגלה הרעה נזכרת ולא תתבטל ונשארת שם

קיימת ונרשמת גם אחר הסתלקו את המוחין

האלו ממנו

ויחזרו ממנה ויחזרו בזעיר כנזכר בשאר

הכוונות האין שם

>> כאילו הערה של האחור תשאר

>> הערה של היסוד שיצא באחור וכדי להעמיד

ולקיים הערה הזאת של מרדכי אנו קוראים את

המגילה ומגלים הערתו וגילוי זה אנו עושים

על ידי מצווה אחרת

>> אשר אנחנו מקיימים מצוות קריאת המגילה

הכניסה של היסוד הבא זה בתפילה רגיל אבל

להעמיד אותה שתישאר קיימת זה מצוות קריאת

המגילה

והיא מצווה תעשה גמורה בפני עצמן דרבנן

שהוא ביעקב ורחל גשר מצוות דרבנן אשר על

ידי ברכותיהם נבררים ועולים בירורים

ונמשכים מוחין חדשים לעקוב ורח בעולם

האצילות

ועל ידי מצווה זאת גורם גם כן לגלות רת

מרדכי לחוץ בבחינת נוגבה נתקנת על ידי

תפילתנו מבחינת הזמנים כנודה זאת אומרת מה

שאתה ממשיך רפח ועושה תיקון חדש ובירורים

חדשים במצווה הזאתי דרבנן זה פרטית זה

פרטית של מתקות כמו כל מצרבנן

אבל גם ביחד עם זה מה נמצא? מה מה מה עוד

קיים מכוח המצווה הזאת?

המשך של העבודה של מערכת הזמנים שהתחלת

אותה בתפילה שלהעמיד את מה שעשית בתפילה

אז אתה עושה גם את העמדה של סדר היזמנים

שהם לתפילה וגם יש לך מצווה פרטית שקיימת

מצוות חכמים שזה גם בירור בפני עצמו

וכבר הערכתי בזה בראיות ברורות וכיוצא בזה

לעיד בהקדמת ברכת המזון אין שם כחנו משם

שתצטרך ההקדמה היא לכמה מקומות

ונמצא כלל הדברים שעל ידי קיום מצוות

קריאת המגילה

אנחנו ממשיכים מוחין דג וחינות

דהיינו מצוות עשה ומצוות לא תעשה

שזה פרטי של הכל מצווה דרבנן אתה עושה

שתיים עשהשל ועשית על פי הדבר אשר

>> יורך

ועוד מצוות לא תעשה אתה מקיים של

>> לא תסור

כנל והקדמה

וחוץ מזה שזה שתי מצוות פרטיות עוד מצווה

תעשה דקריאת המגילה עצמה שהיא גוף המצווה

גמורה בפני עצמה

אז יש לי עכשיו שלוש מצוות

מצווה דרבנן דקריאת המגילה שזה מצווה בפני

עצמה

ועוד שתי מצוות נלוות של ועשית ולא תסור.

וחוץ מזה,

מכוח המצווה הזאתי אתה עושה עוד פעולה

בסדר העבודה של המערכת הזמנים שהתחלת אותה

בתפילה. ועל ידה, על ידי המצווה הזאתי

שאתה מקיים, נמשך ונגלה גם כן הערת מרדכי

מתוך יסוד דנוקבה יעקב ורחל.

ן שם בנהר שלום הקדמת מצוות עשה ולא תעשה

זה לשונו למצווה דרבנן הם ביעקב ואחד לכל

פרצופי אצילות

כמו שכתוב או כמו שכתבנו כל מצווה ומצווה

בפני עצמה יש לה את האק והבע שלה את

הבירורים שלה

בפרטות

ובדף ח

או בחדש יא עמוד א' זה לשונו מצוות הסדר

רבנן הם ביסוד דבינה

פרצוף ני דחגת וני ני פסיק דחגת וני

שהם יעקב ורחל

דאב ואמה וסות ודחוב הכוללים דזון

כן

למה? כיוון שאבק מתוקנים מששת בראשית אז

אנחנו מתחילים לתקן איפה?

>> בוקדזון

הבא ואמא ויעסו שזה חוב הכוללים.

כן? פרצוף הנשמה זה נתקן מכוח יעסות פרצוף

החוכמה נתקן מכוח אבא ואמא. בסדר? הכוונה

הוא להמשיך מוכין מאותו פרצוף של פרצופי

אבא ואמא ויעסות

לפרצוף שכנגדו פרצופי חוכוללים דזון אז אם

לדוגמה אני עושה מטבעה ברכה ואני אומר

להמשיך שאפ מכתר עליון לשני זיווגי חגד

דעתיק אז תלוי איפה אני עומד אם זה

מצוות דרבנן אז וזה נמצא ביעקב ורחל אז

אני צריך לומר להמשיך משני זיווגי

להמשיך מכתר עליון לשני זיווגי חגת

דיעקב ורחל דעתיק לשני זיווגי חגד יעקב

ורחל דאריך זאת אומרת אני נוסע במסלול של

יעקב ורחל הפרטי של כל הפרצופים

וין בספר אמת ושלום דף כד עמוד א דיבור

המתחיל אפשך זה נראה לנו דעתי לתרץ הספק

ריין בספר תורת חכם איך יש מצוות עשה ולא

אותה סדר רבנן אשר הידם מתקנים מאליהם עוד

כמה בחינות אין שם

והמשכת המוכין אלו דזון הכוללים מה הם אם

יעשו דווקא או מכל הפרצופים גם אבא ואמאין

ואריך בפשט הדברים נראה שהם יעשו צריך

עיון דהינו על דרך המועדים לביום טוב

במנחה עולים זון באבא וימעין כנזכר שאר

הכוונות דרושי יום טוב הין שם

אז מה למדנו מכאן?

מה למדנו מכאן?

מה למדנו רבותיי? למדנו

שאני יכול

לעשות מצווה

והיא

איננה נוגעת בפרטותה לסדר תיקון הזמן,

אבל

היא מתקנת בפרצופי הזמן

כמו במגילה.

שיש לך אך ואבי הפרטי של מצוות עשה של

ועשית על פי הדבר מצוות הסדרבנן לקרוא

מגילה זה מערכת בפני עצמה שבה יש לך

בירורים חדשים רף החדש אקיע תיקונים חדשים

זה מערכת בפני עצמה יחד עם זאת אתה גם כן

עושה תיקון המשכה בנייה העמדה וקיום בסדר

תיקון פרצוף

הזמנים

>> מגילה זה זה היה הזמנים

>> שוב מגילה

היא מתקנת בשתי מקומות היא מתקנת קודם כל

טבול הרסה ציבו אותי חכמים לקרוא מגילה

אני קורא מגילה זה מפנה מצווה בפני עצמה

>> זה תיקון של עולם שלם בפני עצמו

>> לאן שייכת

>> מצווה פרטית רבנן

>> נשייכת

>> עכשיו אמרתי לך

>> אבל איפה היא מתקנת לי בני וחגד עיניי

>> לא לא קשור לזמנים לא קשור לימים מצווה

בפני עצמה

>> ביום יום אני אני אקרא מגילה

>> יום יום אני אתולש מהלוח תף אתה יכול

לקרוא מגילה כל יום אתה רוצה אין שום בעיה

תקבל שכר זה יחשב לך אפילו כמו לימוד תורה

אבל אתה מתקן

אתה מתקן שאתה מקיים מצוות בת הסדר דרבנן

אתה מתקן בפרטי של מצוות עשה זה אק והביע

פרטי

חוץ מזה נלווה אם זה

סדר

או אחד בוא נקרא לזה מגלגלי השיניים שמתקן

לי את המערכת הזמנית בכללותה

אתה מברך לתקוע בשופר נכון בתקי כי בשופר

אתה אתה ממשיך מוכרים דיניקה וברוך אתה

השם אלוקינו מלך העולם אתה מברר רפר מה זה

הרפר הזה שאתה מברר מה זה הזון האלה שאתה

מתקן איך זון אתה מתקן אתה הכל נסירה עוד

לא סיימת עם הנסירה רק התחלת את הנסירה לא

זה לא קשור מה שאתה עושה בנסירה זה מה זה

זמנים

מה שאני עושה בברכה של תקועה בשופר

זה פרטי זה אגב על פי הפ פרטי של קיום

מצוות עשה מן התורה דאורייתא שזה עובד

בזון הגדולים

אבל מכוח זה שאני מקיים את המצווה עשה

דאורייתא אני מקיים מעמיד ממשיך ומתקן עוד

איזשהיא עבודה

בתוך המערכת הכללית של הזמן

של ראש השנה או של חנוכה שזה הדלקת הנרות

או של פורים אם זה קריאת המג רגילה

>> יש לי כל מצווה עקבה והביעה

>> כל מצווה יש לך אקביה פרטי שלה חוץ מזה

היא גם יכולה להיות נקשרת ונכללת בסדר של

תיקון של זמן שלם של מערכת גדולה יותר היא

בורג בתוך מערכת גדולה יותר

>> כל יום בשנה זה גם קרבי

>> ם השופר זה לא מתקן את כל ראש השנה זה

גלגל שיניים בתוך מערכת שלמה אבל זה גלגל

על שיניים חשוב

>> כן

>> כל יום בשנה זה בפני עצמו או כל יום בשבוע

כל כבע בפני עצמו

>> מה זה

>> כל יום בשנה זה קבע בפני עצמו שרק שבע

>> זה מתפרט כל יום בשנה כל שבוע כל חודש

כל עשור כל יובל

>> כל שמיטה כן

טוב

בוא נראה אות ב שמשון השלם. אז פה הוא

שולח אותנו באופן זה. בוא נקרא כמה שורות

לפני כן

אפשר להיות שרבנו לא ביאר לנו כיצד הוא

סדר הכוונה בפני הצה בחנוכה בפורים כמו

שביאר בשאר המועדים פסח ועומר ראש השנה עד

שמיני צרת שם כל אחד במקומו ולזה כוונתנו

בסתם

ועוד דאפשר דבתפילות דכל ימי החול לא פורש

בדברי רבנו אופן היות יעקב ורחל זה בנצח

וזה בעוד

אין תורת חכם דף קכר עמוד א בוא נראה זה

לשון התורת חכם דף רכג

דף כמה איזה דף רע

לא דף כ

>> דקג

ח

>> תורת חכם

>> קכ

>> כחג כחג

קדושת כהן גדול

זה לשונו מה שכתב שאנוק פניה לצד המזרח

>> ארו ענוק פניה לצד המזרח

>> במערב

>> זהו כשעומדים זון פנים בפנים

כי זה עומד עם פניו אל המערב

הפרצופים עומדים ככה שפניהם פני הפרצופים

לכיוון המערב

אבל הנוח עומדת פניה על המזרח אז הוא אומר

זה דווקא מתי שזו לומדים פנים בפנים

ואין הדברים כפשוטם

כמובן

אלא

כמש בשער יט

שער אנח פרק ז זה לשונו ודעה כי כל זה

אינו רק אחוריים דמה מה ואהורים דבן בין

בזהיר בין בנוקבה רוצה לומר שנתקנים עד

באהבה שבעמידה

ולכן הם עדיין אחור באחור כי שניהם בחינת

אחוריים

ואחר כך חוזרים ולוקחים הפנים דמה והפנים

דבן בן בזה בין בנוק ואז חוזרים פנים פנים

אמנם בעוד שהזיר לוקח הפנים

ואנוק לא לקחה כייים בחינת האחוריים אז

נקרא

שזו לומדים פנים ואחור עד כאן לשונו זאת

אומרת שמה

באמת

הם עומדים פנים בפנים אה למה אני קורא לזה

אחור באחור למה אני קורא לזה אחור בפנים

זה על שם המוחין שהם מקבלים באותו רגע

נתון

באמת הם עומדים פנים בפנים אני קורא לזה

אחור באחור כי עדיין הם קיבלו רק את

המוכרין של האחור לכן זה נקרא אחור ככה זה

זה כוונתו

כן

כן ואז חוזרים פנים אמנם בעוד שזה לוקח

הפנים והנוק לא לקחה כי בחינת אחוריים אז

נקרא שעומדים זון פנים ואחור כאן לשונו אם

כן אפילו כשעומדים זון פנים ופנים שומע

אפילו שעומדים זון פנים ופנים פני הנוקבה

נותין לצד מערב

כן.

>> זאת אומרת היא באמת נוטה לצד מערב. רק זה

נקרא פנים או נקרא חור על שם ה

>> מוחין האורות שהיא מקבלת.

>> באמת פניות לצד מערב כמו אריך אבא וכולי.

כי כבר כתבנו שהזיווג הוא צד ימין עם צד

שמאל.

כי הרי אתה אומר שמה אתה אומר שכל

הפרצופים הם מלבישים אחד את השני בכל

הצדדים. אז איך יבוא על נכון פנים ופנים

אחור באחור כל הדברים האלה אומרת אין באמת

פנים פנים לא מסתובבים ולא אין את הדברים

האלה זה רק דברי תורה כשלום בני אדם באמת

באמת הם עומדים באותו מצב רק לפי ערך

המוכין שהם מקבלים נקרא פנים נקרא אחור

וכולחנים

וכבר כתבנו שהזיווג הוא צד ימין עם צד

שמאל

וזהו שכתב בספר הכוונות בדרוש העמידה

שיעקב ורחל כשבאים לפני זה עומדים זה בצד

ימין דזה ואת זה בצד שמאל דזה

>> מה כזה כפשוטו זה בצד ימין זה בצד את עצמו

לא אלא מה הם הם עומדים על כל הזה מקיפים

אותו מכל צדיו באמת אז למה זה נקרא צד

ימין זה נקרא צד שמאל אלא שצד ימין של

שניהם נקרא יעקב וצד שמאל של שניהם נקרא

רחל

שאם אינו כן איך התפשטו מתוך לבושיהם שהיו

מתלבשים זה בזה שזה הוא תיקונם הרי אמרנו

שזה כמו כוסות ש כמו מגדל שמכניס אחד

תוך השני. אז מה זה התיקון הרב כתב? עיקר

התיקון שהכלים מתפשטים ונהיים ארוכים ואז

מלבישים אחד בתוך השני שזה עיקר התיקון.

אז איך שייך להגיד שהם יצאו מתוך הלבוש

הזה שלהם לעמוד פנים אחור? לא. איך התבטלו

בחינה תיקונם? אלא כמו שאמרנו באמת הם לא

זזים הם נשארים באותו צד באותו אלא מה זה

נקרא? זה זה ערכים. יש ערך שנקרא פנים, יש

ערך שנקרא אחור, יש ערך שנקרא ימין. שם מה

נקרא ימין? צד הבן נקרא שמאל. באמת יש

שמאל וימין? אין שמאל וימין. אלא זה הכל

אורות. שאורות דשם מה נקראים ימין. אורות

דשם בן נקראים שמאל.

>> בערך בערך מה?

>> כן. ומה שכתב בשער ל פרק א' זה לשונו

שאחוריים של כל פרצוף הוא כפשוטה ממש.

מדבר על כל פרצוף שיש לו אחור פנים ממש

אבל כבר פירש בכאן בשערנך פירוש מה רוצה

לומר שעומדים זון אחור באחור או פנים

בפנים אז זה בעצם הרב בכל מקום כמעט מדבר

את הדברים כפשוטם כאילו זה פנים כאילו זה

אחור כאילו יש צדדים אבל עוד פעם זה בשביל

שאנחנו בני אדם צריכים לדבר באופן שאנחנו

נוכל לדבר צריך להבין דיברה תורה קש שו

בני אדם יד השם הויה וכי יש לשם יד עיני

השם משוטטות בארץ וכי הקדוש ברוך הוא יש

לו עיניים השם יושב על כיסא רב הקדוש ברוך

הוא צריך כיסא לשבת עליו שלא נוח שם לו

כרית מאחורה מה אלא דיברה תורה כלשון בני

אדם אז גם פה אותו דבר אבל הרב באיזה

מקומות

באיזה כמה שועות פותח לך את האמת אומר דע

לך שכל שאר המקומות שאני מדבר בצורה כזאת

זה רק משלים אבל באמת באמת אין אחור ואין

פנים אין ימין ואין שמאל זה הכל בערכים

בערכי האורות

זה הכל

כן

טוב

אז למסקנה

הכוונות

של חנוכה

מאחר ואין לך הבדל בתפילה באמת

זה רק כאילו מה אתה מחליט

האם אני מחליט שאני

מכוון בזמנים או אם אני מחליט שאני מכוון

בימים

אז הכי טוב מה תעשה

ריבונו של עולם

אתה יודע בדיוק איפה זה עובד אני מכוון על

איפה שאתה חושבת בק

>> מה חושב שיך להגיד איפה איפה ש

>> איפה שצריך כי במילא אין אז אתה יכול

לעשות תנאי אם זה זמני כבן בזמ

אם זה ימים לכוון בימים כי אין בהם אתה לא

צריך כאילו אני להגיד יעלה ויבוא לא להגיד

יעלה אין לך ספק אתה יודע בדיוק מה צריך

להגיד זה רק זה רק בכוונת לי ימנתה נעשה

תנאי אם זה זמני מכוון בזמנים זה מכוון

בשלום על ישראל

>> אין לי שום א שינוי בתפילה חוץ מ

>> אין שום נכון

>> אמרתי חשמל גדול וכ זה שינוי היחידי

>> כן

>> השפייה היא כמו לאכול בדיוק

>> כן יש שבדל במקם

מקם שונה.

>> יש לי מצוות הדלקת החנוכה

שמה.

>> מצוות הדלקת חנוכה זה חיצוניות, לא מצווה

מעשית. התפילה זה פנימיות.

>> יש לי שמה כבר יש לי גם שמה עמובד בברכה.

>> כן, אבל שמה אני אומר שמה אתה עובד

בחיצוניות. תפילה זה פנימיות.

טוב, איפה הגענו?

נעמוד כאן

יש

>> יש עוד קצת זמן שעה וחצי

>> עד

>> אה עדני טוב

אז

תים 13 20 דקות

>> יפה אז אנחנו יכולים להמשיך תודעה דקות

>> א רבותיי א איפה הגענו

>> עדי קנה דברות ברכות

>> ואף על פי שבת שחית ברכות בארנו מה זה ג'

כן

כן נמשיך שבתפילת שחית בחול ונוד יעקב

בנצח הוא מלכות בהוד וכפי זה החול הוא

קדוש יותר מחנוכה ופורים אשר תרונן בעוד

זה שאלה של הרב שאלת המערכו

אבל העניין הוא על דרך שביארנו בדרוש חודש

מה ביארנו בדרוש חודש שעניין של מעלה שיש

שיש בימים הללו זה לא דווקא בגובה

שהם עולים.

יכול להיות שהיא נמצאת בעוד אבל יש מעלה

יותר גדולה. למה? בגלל שהיא מקבלת אורותיה

שלא על ידי בעלה. זה המעלה. לאו דווקא

הגובה.

>> זה מעלה.

לא משנה, לא משנה

באיזה

סטטוס חברתי אתה נמצא. מה שמשנה

זה אם אתה

לא נצרך

ללחם חסד. אם אתה נמצא בסטטוס, חבר'ה, גר

בווילה הגדולה, אבל צריך

להיות סמוך על שולחנו של מישהו אחר, אתה

עני.

אבל אם אתה גר בית פשוט

אבל אתה לא צריך אף אחד

אתה יש לך מזון משל מהבורא ישירות אני אלא

בדעת

>> אתה עשיר

חמי השם ישמור אותו עירק עם עירק יש לו

פתגמים כאלה של עיראקים אז הוא אומר לי יא

אחי אצלנו אומרים ביתי הוא הלך טל סולטן

יעני הבית שלי עדיף ולא הבית של הסולטן לא

מה זה לא שלי תן לי את שלי עדיף לי

כן

>> זה המעשה שלי וזה המעשה שלו רבי נחמן אומר

>> כן

טוב

אבל העניין הוא על דרך זה שבארנו בדרוש

ראש חודש בעניין הימים טובים כי הנוקבה יש

לה אז תוספת קדושה לא אכפת לי מה באיזה

גובה הם נמצאים נמצאים בפנאוס

או נמצאים בשכונה

לא זה לא העניין העניין הוא שהיא מקבלת

שלא על ידי בעלה לפי שאז מקבלת הערותיה על

ידי עצמה יש לה עצמאות שלא על ידי בעלה

וכן הוא כאן

כי הנה בחול יעקב יונק הארתו

וחלק ההערה שלה מן הנצח ומן ההוד

ואחר כך נותן להערתה

ונמשך מן ההוד על ידו

>> בסדר מה זה מה זה משנה איך ה איך היא

מקבלת היא בסוף מקבלת בדיוק את אותו את

אותו חלק ש שה תקבל לבד אכפת לנו זה ממנה

א או על ידי בעלה

>> בטח אם הקדוש ברוך הוא יזון אותך

על ידי מישהו שכל פעם בוא יתן לך

מה זה משנה ממי קיבלת אתה קיבלת את העוף

שלך

>> הג'יג'ג'י שלך יגיע לשולחן שלך זה

הג'יג'יג גם כאן ממי ממי ממי היא מקבלת

מעסוף היא מקבלת מאמא היא מקבלת על ידו

אבל אמא לא נותנת לה ישירות נותנת לזעיר

וזהיר נותן לה

>> אבל גם זה גם זה הם לא בדיוק ישיר מה א

יש פה יש פה השתשלות אז עקפנו יד אחת

כאילו

את בעלה קפנו

>> את זה

>> כל כבודה בת מלך פנימה

>> כל בחינה העליונה מחברתה

>> נקראת נקראת בורא שלה

אתה שמקבל מהמלכות

מזון מי זה בשבילך

קודשה בריךו

>> זה קודש בריךו

זה הקדוש ברוך הוא אז שאתה קבל

>> אז זה הקדוש ברוך הוא אתה יודע מה זה זה?

אתה מבין מה זה זה?

אתה מבין על מה אתה מדבר? זה הקדוש ברוך

הוא. זהירן פין זה לא זה. אנחנו מדברים זה

זה מדברים כאילו

>> לא לא זה לא בסדר לא אז זה דרגה מעליה

>> אז אז אז אז אז לא אני רוצה שתבין

שכאשר היא מקבלת מאמ

שאתה מקבל מהקדוש ברוך הוא. זה לא דילגנו

איזה פרט קטן נראה לך עם מה ככה במחברת

בסיכום איזה מילה קטנה עמה ודילגנו על זה

זה לא דילגנו על איזה פרט קטן היא מקבלת

מעת הבורא יתברך ישירות בלי שהיא צריכה

לבשר ודם

>> ומדרגה מדרגת נוגב ביחד ביחס לזה

דרגה פחותה מ

>> היא כמו מדרגת ישראל ביחס לקדוש ברוך הוא

>> אז אז מבחינתה זה זה הגביה של ש שלם אז

לא לא זה בודאי שזה רק בביע שלם אבל זה

בעלה היא עומדת באותו גובה כמו שלא

>> אה

>> תמיד היא מבריגה פחוטה ממ

>> לא תמיד

לא תמיד בזמן הקלקול בגלל בגלל הקטרוג

>> בסדר

>> אבל בזמנים מתוקנים בזמנים אידיאליים היא

צריכה להיות בדיוק כמוהו

>> עתר הפוך יותר ממנו עתרת בעלה לעתיד לבוא

עתר בעלה

>> אבל היא מת נגדלת בעד דבר בשביל לבוא איתו

פנים בפנים בא

>> אז כל זה בגלל הפגם אבא כל זה בגלל הפגם

למה יש לנו אדבח בגלל הדברה נו אז בסדר אז

עכשיו אז עכשיו בזמנים המיוחדים הללו שהיא

חוזרת כאילו לקדמותה כאילו למצב שלי לפני

הפגם ואז היא מקבלת ישירות по